עיקרי ההרצאה - המרכז לתמיכה בנפגעות אלימות במשפחה
רקע:
נשים רבות, הסובלות מאלימות במשפחה, מציינות גם סוג של אלימות כלכלית, שמשמעותה שליטה מצד הגבר על המשאבים הכלכליים של המשפחה. השליטה על המשאבים הכלכליים מתבטאת בין השאר בניהול חשבון הבנק ללא שיתופה, בהסתרת מידע על הנעשה מבחינה כלכלית, בהתייחסות מזלזלת ביכולתה של האישה להבין בנושאים הכלכליים או לקבל החלטות כלכליות, בהתנגדות ליציאתה לעבודה בכדי לא לאפשר לה עצמאות כלכלית או חשיפה לאנשים, שיוכלו להראות לה באיזו מציאות היא חיה.
גם נשים, שרוצות לעזוב את הבית ולהתנתק מהאלימות חוששות מאוד מההתמודדות הכלכלית, מחוסר הוודאות לגבי תשלומי המזונות, כאשר יש ילדים, ומהצורך להתמודד בכוחות עצמן עם כל המערכת הכלכלית וההחלטות הכרוכות בכך.
למעשה עולים כאן חסמים האופייניים לנשים רבות, הבאים לידי ביטוי במספר דרכים, למשל:
1. הנוחות – למעשה נשים רבות מתפתות בתחילת הנישואין לחיי נוחות, בהם, בין השאר, הן משאירות את הניהול הכלכלי בידיו של הבעל ולוקחות על עצמן אחריות על תחומי חיים אחרים במשפחה, בד"כ הניהול השוטף של הבית וכל מה שקשור לילדים. עם השנים הן מתנתקות לחלוטין מן הנעשה מבחינה כלכלית, אינן יודעות היכן נמצאים מסמכים כלכליים, האם הבעל מנהל חשבונות עצמאיים בלעדיה ומה הוא עושה עם כסף שאיננו מנוצל לצרכי המשפחה השוטפים. העברת האחריות והשליטה לידיו של הבעל, מותירה את הנשים לשליטה שלו בהן ולהיעדר משאבים, שיכולים לסייע לה בעת מצוקה.
2. השקעת רוב הזמן והמשאבים בהשגת תוצאות לטווח הקצר – למעשה, זהו חסם, המאופיין בהתנהגות הנמנעת למשל מעימותים. הרצון והצורך להשיג "שקט תעשייתי", להימנע ממריבות וויכוחים בטווח הקצר עולה על הרצון להגיע להישג יותר משמעותי בטווח הארוך, כמו למשל: להתעקש על יציאה לעבודה, ולעשות זאת למרות התנגדותו של הבעל.
3. הקושי להשתחרר מהטיעונים "נגד" – כל פעם שאנחנו מגיעים להבנה והכרת הדבר הנכון ביותר לעשותו. נשים רבות מביאות טיעונים "נגד" עזיבת הגבר האלים כגון: "אבל הוא אבא נהדר", "אני לא יכולה להיות אחראית על פירוק המשפחה" ( בעוד שהמשפחה כבר מפורקת ברגע ששוררת אלימות כלפי האם והילדים עדים לה ), "אולי לא ניסיתי מספיק להבין אותו" וכדומה. ההסבר לכך הוא, שהפרידה מהגבר האלים אכן כרוכה גם בפרידה מדברים טובים שנמצאים במסגרת המשפחתית הנוכחית כגון: ביטחון כלכלי, וודאות לגבי כל סדר היום, בקשר השוטף של האב עם ילדיו, מערכת היחסים עם המשפחה המורחבת. אם במציאות היה הכול רק "רע", לא הייתה בעיה למרבית הנשים לקום ולעזוב. אך מכיוון שהפרידה היא גם מהדברים הטובים, כאן באה לידי ביטוי "עסקת החבילה" – יש להיפרד גם מהדברים הטובים שקיימים, מתוך ההבנה, שאת הדברים הטובים ניתן ליצור מחדש או להמשיך ולקיים אותם גם במתכונת אחרת, והרווח והרווחה שנובעים מההחלטה "להיפרד מהאלימות" מצדיקים את המחיר של הפרידה מהדברים הטובים.
כיצד ניתן להתמודד טוב יותר עם חסמים אלו :
1. לא להיכנע לפיתיון של הנוחות בטווח הקצר ולקחת חלק פעיל בכל מה שקשור לניהול הכלכלי של התא המשפחתי. מי שלא יודעת דברים – שתחפש את המקומות בהם ניתן ללמוד אותם. זוהי בדיוק הסיבה להרצאה אותה אני נותנת במרכז הזה. "ידע הוא עוצמה" – שמשמעותה היא העצמאות הכלכלית. העצמאות הכלכלית היא המפתח לחופש הבחירה. זהו בדיוק הדבר הראשון אותו לוקח הגבר האלים, כאשר הוא משתמש בסוג של האלימות הכלכלית.
2. להבין שיש לנו "מחדל" במערכת ההתנהגות האנושית שלנו: התרחקות מאירועים או מקומות שמפחידים אותנו, או שצפוי בהם כאב. המשפט שמבטא טוב ביותר את הרעיון הזה הוא : "נותנים לך - תיקח, מרביצים לך – תברח". מכיוון שעימות או וויכוח טומנים בחובם פוטנציאל של כאב ומאמץ, רבים נמנעים מלהיכנס למצבים אלו. המחיר – ההפסד בטווח הארוך של השליטה במשאבים הכלכליים, שהם, כפי שכבר צויין קודם, המפתח לחופש אישי.
3. מקורות תמיכה – הם הדבר החשוב ביותר לנשים, החיות בתוך אלימות במשפחה. מקורות התמיכה יכולים להיות שונים, אך שוב, חשיבותו של מקום עבודה היא בהיותו לא רק מקור למשאבים כלכליים שזוהי המשכורת, אלא משאבים נוספים כגון: סיוע של אנשי מקצוע בתחום הסוציאלי, אפשרות לגייס הלוואות בתנאים נוחים יותר, מוצרים בעלי ערך כלכלי כגון: תנאים סוציאליים מגוונים, הסעות לעבודה, חופשים ונופשים מסובסדים, קייטנות מאורגנות ואהדה של חברים וחברות לעבודה, שיגידו:"את לא לבד".
4. לרכוש ידע ומיומנות בניהול הכלכלי של התא המשפחתי. רכישת ידע זה היא בבחינת " לעשות - זה לדעת". זהו תחום ידע, שהמידע לגביו מאוד זמין ברוב המקרים. כל מה שנדרש לעשות, זה לדרוש הסבר מהנוגעים בדבר ( כדוגמת פקידי בנק ) עד שעניין מסויים הוא ברור לחלוטין.
בהרצאה הקצרה אני מסבירה מספר דברים בסיסיים בנושא ההתנהלות הכלכלית, המהווים "כשלים נפוצים" כגון: התנהלות לא נכונה עם כרטיסי אשראי, שימוש באוברדראפט כאמצעי קלוקל למימון, ההבדל בין "מבצעים" לבין צרכנות נבונה, המשקיעה בתשתיות, תעתועי הריביות והעמלות של הבנקים.