תקציר תיזה - פרופיל היזם הישראלי

תקציר תיזה – פרופיל היזם הישראלי

רקע

התפיסה הכלכלית והתפיסה הפסיכולוגית יוצאות מנקודות מוצא שונות לגבי הסבר הכוחות המניעים פעילות יזמית בשוק.
תיאוריות כלכליות קלאסיות נוטות להתמקד בד"כ במצבי שיווי-משקל, הצומחים מתוך כוחות המשק של הפירמות המתחרות. בתנאים של תחרות חופשית, כוחות השוק דוחפים ומכוונים את הפעילויות למצב של איזון. תהליך זה מוגדר בכלכלה כ"מנגנון השוק", כלומר: המנגנון הסמוי של פעולות הצרכנים בשוק מבטיח יצירת שיווי-משקל. בבסיסם של המודלים הקלאסיים עומדת הנחת עבודה חשובה: בתנאים של שוק בתחרות, המידע הוא מלא ונשקל ברציונאליות ע"י המשתתפים בשוק.
במצב של שווי-משקל כלכלי ומידע מלא, לא ייתכן ניצול מוטעה או לא יעיל של משאבים. למרות זאת, עדיין קיימת היזמות: מוצרים חדשים, תהליכים חדשים ופירמות חדשות קמות לפעילות בשווקים קפיטליסטיים.
כיצד אם כן, נוצר החלל המאפשר עשיית רווח טהור ?
הכלכלה מסבירה, כי במקום שבו קיימות הזדמנויות רווח בלתי מנוצלות, ישנה הקצאה לא נכונה של משאבים ונוצר סוג מסוים של "בזבוז" חברתי. הבזבוז החברתי נובע ממצב שוק, שבו אין ניצול אופטימאלי של גורמי הייצור והרווחה החברתית איננה מקסימאלית (רווחה חברתית = שיפור מצבם של כל הפרטים במשק, כאשר שיפור מצבו של פרט אחד לא פוגע במצבו של האחר). בזבוז הוא הפתח לרווח טהור, שפירושו – יזמות. ההזדמנות לרווח דורשת, שיהיה קודם בזבוז, והיזמות היא זו שתתקן בזבוז זה. אולם כיצד תיתכן הזדמנות בלתי מנוצלת לרווח, כאשר קיים שיווי-משקל והמידע הוא מלא ?
מדע הכלכלה עדין לא נתן הסבר מתאים לתהליך , שבו פורצת היזמות או לתוצאות של פעילות זו. הפסיכולוגים, לעומת זאת מאמינים, כי רק פרטים בעלי המוטיבציה, המידע ומאפיינים אישיותיים מסוימים יגיבו בהתאם לכוחות ולגירויים, שמספק השוק. עבודות אמפיריות אכן מעידות על כך, כי תהליך קבלת ההחלטות בקרב האוכלוסייה אינו נעשה על-פי ההנחה הכלכלית המקובלת לגבי מידע מלא ורציונאליות. יתרה מזאת, פסיכולוגים וחוקרים מתחומי מדעי ההתנהגות מניחים, כי מידע לא מלא עשוי להיות אחראי לקיומן של הזדמנויות רווח בלתי מנוצלות. מקובל להניח, כי מידע ניתן לרכוש, אם הוא זמין ועלותו סבירה. אך ההשערה היא, כי למעשה קיימת בורות לגבי עצם קיומו של מידע זה. אם אכן קיימת בורות, הרי שבמקרה כזה, הפרטים לא יחפשו אחר המידע. מכאן נובע, שתפקידה של היזמות הוא להבחין במה שנעלם מעיני אחרים. מחקרים אכן תומכים בטענה זו ומוכיחים, כי יזמים מסוגלים "לראות" הזדמנויות לרווח, בעוד שאנשים אחרים אינם יודעם כלל שהן קיימות. גילוי ההזדמנויות וחשיפתן איננו מושג באופן פסיבי, אלא מחייב תהליך אקטיבי ואינטנסיבי של חיפוש וליקוט מידע מהסביבה.
מכאן נובעת הגדרתה של היזמות כאחראית להפיכתם של צרכים חברתיים/תועלות חברתיות להזדמנויות לרווח, וכמעודדת ביקושים בשווקים בהם המידע לא מלא, צרכים לא מסופקים וישנו ניצול לא יעיל של גורמי הייצור.

פרופיל היזם מתאר מקבץ של 17 תכונות, המאפיינות את היזם בהשוואה לאוכלוסיות אחרות. תכונות אלו  נחלקות ל-3 קטגוריות:

1. מאפיינים ביוגראפיים – גיל, מקום במשפחה, עיסוק הורים, השכלה, רקע חברתי, ניסיון קודם, חוסר שביעות-רצון ממקום עבודה קודם.
2. מאפיינים קוגניטיביים – ראיית-אמת,תפיסה הזדמנויות לרווח, חשיבה יצירתית, חיפוש מידע, עיבוד מידע, מוקד שליטה פנימי, ידע חבוי, הצבת יעדים ותפיסת היכולת לעמוד בהם, תפיסה שיווקית ויחסי אנוש כמרכיבים אסטרטגיים, סובלנות לעמימות (גורמי אי-וודאות או מרכיבי סיכון ).
3. מניעים/צרכים – צורך בהישגיות: כלכלי/חברתי/ צורך למימוש עצמי, צורך בעצמאות, דחף ליצור, רצון לממש רעיון, צורך בשייכות, בתמיכה ובהכרה, צורך בהיחברות.        
*הערה: התכונות המסומנות בירוק ניתנות לפיתוח והן תוצר של מודעות, התפתחות אישית וניסיון חיים.

מושגים

ראיית-אמת – היזם מסוגל לתפוס את עובדות המציאות כמות-שהן, מבלי להטות אותן עקב מטען קיים של רגשות ודמיון, דבר, שאנו הכלל, נוטים לעשות. אלו מקנים ליזם יכולת לצפות בדברים שאינם נראים לאחרים, כמו "איתותים" על פערים בשוק, המהווים את הבסיס להזדמנות כלכלית לרווח.
ידע חבוי - היכולת לגלות מידע רלוונטי, שאינו מופיע באופן פורמאלי וגלוי, למשל: ידע שנוגע לסדרי עדיפויות בסביבה הארגונית, ידע לגבי מוקדי כוח בארגון, ידע לגבי השגת משאבים, ידע בבחירת אסטרטגיות נכונות להצלחה. ניתן לסווג את הידע החבוי ל-3 קטגוריות:
א. ידע חבוי לגבי ניהול עצמי
ב. ידע חבוי לגבי ניהול אחרים
ג. ידע חבוי לגבי ניהול קריירה או משימות
הצבת יעדים ותפיסת היכולת לעמוד בהם - הקשר בין כוונת הפרט לנקוט בצעדים של יזמות לבין היותו בסופו של דבר יזם. עצם קיומו של תהליך חשיבה מוקדם זה, מוביל בסופו של דבר, בסיוען של תכונות נוספות, לתחילתה של פעילות יזמית. להחלטה של היזם יש השפעה ישירה על הביצוע העסקי. לכן חייב היזם להציב לעצמו יעדים ולהאמין ביעילות ובנכונות של הפעולות שהוא מבצע.
מוקד שליטה פנימי-כאשר הפרט מייחס תוצאות אירוע להתנהגותו או לאופיו ואינו משייך אותם לכוחות חיצוניים או לאחרים. מחקרים מצביעים על כך, שבעלי מוקד שליטה פנימי נוטים לבטא גם צורך גבוה בהישגיות.
תכונות אחרות, שנמצאו בקשר עם מוקד שליטה פנימי :
• פחות מתוחים ואמוציונאליים מבעלי מוקד שליטה חיצוני
• בעלי תפיסה עצמית ברורה
• נוטים להתעלם מכישלון או להגיב  לכישלון באופן מתון
• מעדיפים סגנון ביצוע לא שגרתי
• רגישים לניסיונות ארגוניים לעצב התנהגות
• מצליחים יותר בשכנוע אחרים
• פחות ברי שכנוע

מאפייני היזם

(מתוך עבודת המחקר לתואר שני )

• מוטיבציה להישגיות
• צורך באוטונומיה ובעצמאות (מתבטא בקשיים להסתגל למסגרת ארגונית )
• צורך לממש רעיון כלשהו מתוך דחף יצירתי
• אינו מגלה צורך בשליטה ובפיקוח
• מחלק את עומס עבודתו עם שותפים
• מאציל סמכויות
• בעל בטחון עצמי גבוה
• מאמין ביכולתו לממש רעיון
• בעל סובלנות גבוהה לכישלון
• בעל חשיבה יצירתית
• משתמש בשיטות חדשות לביצוע משימות
• בעל ראיית אמת ( תפיסת מציאות אובייקטיבית ברמה גבוהה )
• בעל כושר זיהוי של ייחודיות ופוטנציאל לרווח במוצר
• פועל באופן אינטנסיבי לחיפוש אחר הזדמנויות לרווח
• בעל אינטליגנציה פרקטית בנוגע לשיווק וליחסי אנוש ומשתמש בהם ככלי וכאסטרטגיה לקידום מהלכיו העסקיים
• מסתמך על משאביו האישיים מבחינת מימון
• מעריך את תמיכת המשפחה כגורם מפתח להצלחתו

סיכום ומסקנות

במסגרת הפעילות היזמית מוצא לעצמו פרט בעל תכונות יזמיות אפשרות לבטא את מרבית כישוריו ותכונותיו. הקמת עסק יזמי היא למעשה מבחן מעשי ליכולתו של היזם לממש ולבצע את הרעיון או המוצר שלשמם הוא פועל.

ייחודיותו של היזם באה לידי ביטוי יותר בשלב של החיפוש אחר הרעיון/ההזדמנות לרווח ופחות בשלב שבו נדרשים כישורים ניהוליים. צמיחה כלכלית, בעיקר כאשר היא מהווה יעד לאומי, הינה תוצאה של גורמים רבים, אך בעיקר שינוי טכנולוגי, שפירושו ניצול יעיל יותר של משאבים. הדרך להתייעלות חייבת, לכן, להיות כרוכה ביזמות אישית ובמימוש אותן הזדמנויות לרווח בלתי מנוצלות, שנובעות מבזבוז של משאבים. הדרך לתמיכה בפיתוח ובצמיחה כלכלית יכולה להיות באמצעות הרחבת המאגר של היזמים. ניתן לעשות זאת ע"י איתור פרטים בעלי מוטיבציה ליזמות, ע"י מתן אימון והדרכה באותן מיומנויות, המשפרות את סיכויי ההצלחה של היזמות. ממחקרים אכן עולה, כי פרטים שנבחרו ואומנו במוטיבציה ובמיומנויות המנבאות הצלחה יזמית, אכם הקימו עסקים בשיעור גבוה יותר מאשר קבוצות הביקורת, שבהן הפרטים הביעו רצון ליזמות, אך לא קיבלו כל הדרכה.